איך מציירים פרפר- מדריך מפורט בכמה שלבים פשוטים בלבד
רשימת ציוד למדריך
דפי ציור חלקים באיכות טובה (מומלץ נייר חלק לעפרונות צבעוניים).
עיפרון גרפיט HB או 2B לסקיצה.
מחק איכותי (עדיף מחק לבן רך).
מחדד.
עפרונות צבעוניים:
צהוב לימון
כתום בהיר וכתום כהה
כחול בהיר, כחול בינוני וכחול כהה
ירוק בהיר וירוק כהה לגוף
חום או אפור כהה לחיזוק הצללות
אופציונלי: מבלנדר/עט ערבול לעפרונות צבעוניים או מקלוני נייר לטשטוש.
שלב 1 – קווי עזר לפרפר
בשלב הראשון אנחנו לא מציירים פרפר, אלא שלד שיעזור לנו למקם הכול נכון:
מציירים צלב אלכסוני דק מאוד – קו אחד אלכסוני כלפי מעלה ימינה, וקו נוסף אלכסוני כלפי מטה שמאלה. זו תהיה העמידה הכללית של הגוף והכנפיים.
מוסיפים עוד שני קווים קמורים שיוצאים מנקודת המרכז: אחד לכיוון ימין-למטה ואחד לכיוון שמאל-למטה. קווים אלו מסמנים את קו האמצע של כל כנף תחתונה.
עובדים בעיפרון עדין מאוד, כדי שנוכל למחוק בקלות אחר-כך. בשלב הזה חשוב לנו רק להבין איפה יישב כל חלק בפרפר, לא דיוק.
שלב 2 – מבנה כללי של הגוף והכנפיים
כעת אנחנו מתחילים “להלביש” את הפרפר על קווי העזר:
סביב נקודת החיתוך של הקווים מציירים אליפסה ארוכה לגוף ועוד אליפסה קטנה יותר לראש.
בעזרת קווי העזר העליונים מציירים את קווי המתאר של הכנפיים העליונות – צורה רחבה וקמורה, שמתרחבת החוצה ואז נסגרת בקצה מחודד-עגול.
בעזרת קווי העזר התחתונים מציירים את הכנפיים התחתונות. כאן אנחנו יוצרים קו מתאר “גלי” בקצה – כמו סדרה של גבעות עדינות שנותנות תחושה רכה.
מוסיפים שני מחושים דקים שיוצאים מראש הפרפר כלפי מעלה.
בשלב זה יש לנו פרפר פשוט עם כנפיים סימטריות וקלות לקריאה.
שלב 3 – עידון הצורה ותיקון פרופורציות
עכשיו מעבירים את הסקיצה מרמת “שרבוט” לרמת ציור נקי:
עוברים שוב על קווי המתאר של הכנפיים, מחליקים את הקימורים ומוודאים ששני הצדדים דומים בגודל ובצורה. אם צד אחד גדול מדי – מתקנים ומוחקים.
מוסיפים מעט עובי לגוף: מחלקים אותו לחלק עליון (חזה) וחלק תחתון (בטן), בעזרת קווים עדינים.
מחזקים מעט את הראש, ומוסיפים חיבור ברור בין הראש לגוף.
מנקים בעזרת מחק את קווי העזר המיותרים, כך שהפרפר יישאר ברור ונקי.
שלב 4 – חלוקה פנימית של הכנפיים
כעת אנחנו מכינים את הבמה לצביעה ולפרטים:
בכל כנף עליונה מציירים מעין עלה מאורך שיוצא מגוף הפרפר ונפתח כלפי חוץ. אלו יהיו אזורי הצבע המרכזיים.
מכנף העלה הזה מושכים קווים דקים לכיוון קצות הכנף – כמו עורקים של עלה. זה נותן תחושה טבעית ומסייע לנו להבין איפה נוסיף הצללות וצבעים.
בכנפיים התחתונות מציירים קווי חלוקה דומים – צורה של עלי כותרת שיוצאים מהגוף ויורדים לקצה הכנף, בקימור עדין שמתאים לגליות של הקצה.
חשוב להשאיר את הקווים פנימיים בהירים, כדי שבשלב הצביעה לא נצטרך להילחם בסימני עיפרון חזקים.
שלב 5 – הוספת דוגמאות והצללה בסיסית
לפני הצבעים, אנחנו נותנים קצת עומק בעיפרון:
בקצה הכנפיים העליונות והתחתונות מציירים כתמים אובליים ועיגולים בגדלים שונים – אלה יהיו ה”נקודות” הססגוניות שנטפל בהן בצבע.
מתחילים הצללה רכה לאורך הגוף ובמקום שבו הכנפיים יוצאות מהגוף – שם בדרך-כלל יש צל טבעי. עובדים בתנועות מעגליות רכות ולא לוחצים חזק.
מוסיפים הצללה קלה לאורך קווי העורקים הפנימיים בכנפיים, בעיקר קרוב לגוף, כדי להדגיש את תחושת הנפח והקימור.
גם בשלב הזה אנחנו עדיין שומרים על קווי מתאר נקיים, בלי לצבוע את הכול – רק רמיזה לעומק.
שלב 6 – רישום סופי מפורט
עכשיו אנחנו מסיימים את הפרפר ברמת רישום עיפרון:
מחזקים את קווי המתאר של הכנפיים והגוף בעיפרון מעט כהה יותר או בלחיצה חזקה יותר, במיוחד באזורים שבהם רוצים ליצור ניגודיות – כמו קצה הכנפיים והגוף.
מעמיקים את ההצללות:
מכהים את החלק התחתון של הגוף לעומת העליון.
מוסיפים צל לאורך הקצה הפנימי של כל כנף, כאילו הכנף מתרוממת מעט מעל הנייר.
מדגישים את הדוגמאות בכנפיים – כל עיגול או אליפסה מקבלים היקף מעט כהה יותר, וצל קטן בחלק התחתון שלהם כדי שיראו “עומדים” על הכנף.
בודקים סימטריה, מתקנים קווים קטנים ומנקים את השרידים האחרונים של קווי עזר עם המחק. בשלב זה יש לנו פרפר מוכן לחלוטין לרישום או לצביעה.
חלק ב’ – צביעת הפרפר בעפרונות צבעוניים
1. שכבת בסיס לכנפיים
מתחילים בצהוב: ממלאים את מרכז הכנפיים העליונות והתחתונות בשכבה אחידה של צהוב.
מעל הצהוב, מהמרכז החוצה, מוסיפים כתום בהיר ומטשטשים אותו לתוך הצהוב כך שהמעבר יהיה רך. מרכז הכנפיים נשאר בהיר יותר.
2. הוספת כחול לקצות הכנפיים
בקצה הכנפיים העליונות והתחתונות משתמשים בכחול בהיר, ומניחים שכבה ראשונה.
מעליו, בקצוות ממש, מוסיפים כחול בינוני וכחול כהה, כדי ליצור תחושה שהכנף כהה ומודגשת בקצוות.
מטשטשים מעט את המפגש בין הכתום לכחול בעזרת עיפרון צבעוני נוסף או מבלנדר, כדי שהמעבר יהיה הדרגתי ולא נראה “פסים”.
3. צביעת הנקודות והדוגמאות
את העיגולים הגדולים בקצה הכנפיים ממלאים בשילוב של צהוב וכתום, ואת הטבעת שסביבם מדגישים בכחול כהה.
את העיגולים הקטנים יותר צובעים בצהוב או כתום, ומשאירים נקודה קטנה לבנה להברקה, אם רוצים מראה מבריק.
4. צביעת הגוף והמחושים
את הגוף צובעים בירוק בהיר כשכבה ראשונה.
מוסיפים ירוק כהה בצד אחד של הגוף (שמאל או ימין) כדי ליצור צל, וכך נראה שהגוף תלת-ממדי.
את המחושים אפשר לצבוע בירוק כהה או כחול כהה, לפי הטעם.
5. חיזוקים אחרונים
עוברים על קווי המתאר החיצוניים של הכנפיים והגוף בעיפרון כחול כהה או חום כהה, כדי להדגיש את הצורה.
מוסיפים נגיעות של צל איפה שהכנפיים נפגשות עם הגוף, ובאזורי העורקים הפנימיים, כדי להדגיש את תחושת הקימור.
אם נשארו אזורים לבנים שלא רוצים לצבוע – מנקים אותם בעדינות עם מחק כדי שיישארו בוהקים.